אבנית בשיניים

חניכיים ושיניים בריאים חיוניים לנו לחיים מלאים ומהנים נטולי כאב.

הגיינה אורלית היא שם כולל לטיפול מונע להופעת בעיות בשיניים ובחניכיים וכוללת גם טיפולים לניקוי השיניים במרפאה.

תהליך הניקוי במרפאה הינו ניקוי יסודי באמצעות מכשור ייעודי הכולל הסרה של כל החומרים שהצטברו על פני משטח השיניים ובגבול בין השן לחניכיים כגון: כתמים, רובד חיידקי (פלאק) ואבנית.

בכתבה זו נעמיק בתופעה של הצטברות האבנית בגבולות השן והחניכיים, נסביר על הסכנות ועל דרכי הטיפול.

מהי אבנית?

אבנית הינה הצטברות של מינרלים (כגון סידן) ומלחים, משאריות מזון ורוק, הנספגים בגבולות התפר של החניכיים והשיניים. מינרלים אלו מצטברים ברובד החיידקי (אליו העמקנו בכתבות קודמות) והופכים לאבנית ממש כמו בקומקום.

הרוק מכיל מלחי סידן השוקעים ונתפסים בגבול התפר של החניכיים עם השיניים. הצטברות מלחי סידן אלו יוצרים את האבנית.

כמובן שעישון ( ניקוטין ), שיירי מזון,פלאק, קפה ועוד אף הם נקלטים באבנית ויוצרים רובד נוסף על האבנית  וכך היא מתעבה.

איפה האבנית בשיניים מצטברת

המינרלים שוקעים והופכים לאבנית סביב כל השיניים. אך יחד עם זאת ניתן לראות הצטברות ייחודית בנקודות הבאות:

• בלסת התחתונה
• בשיניים הקידמיות בצד הפנימי
• בשיניים הטוחנות העליונות בצידן החיצוני.

הגורם להצטברות האבנית בצד החיצוני של השיניים הטוחנות העליונות הינו פתחי בלוטות הרוק הנמצאות בנקודות אלו.

 

למה אבנית בשיניים גורמת?

האבנית מחלישה את השיניים כאשר היא מצטברת בגבול השן.

האבנית לוחצת ודוחפת את החניכיים וגורמת לנסיגתם ולנסיגת העצם התומכת בשן.

נסיגת החנייכים גורמת לחשיפת צוואר השן ושורש השן. כתוצאה מכך נוצרת רגישות גבוהה לקור וחום המעיבה על תחושותינו ביום יום.

בנוסף לנסיגת החנייכים, הצטברות האבנית גורמת גם לנסיגת העצם התומכת בשן. כתוצאה מכך לא מתקיימת אחיזה ראויה של שורש השן, והשן מתחילה להתנדנד. תופעה זו עשויה להוביל לעקירת השן.

דרכי מניעה וטיפול בהצטברות אבנית בשיניים

ככלל,ההמלצה היא לבצע טיפול של הסרת האבנית כל חצי שנה במרפאת השיניים לצד בדיקה שיגרתית וצילומים בכדי לאבחן עששת או כל דבר לקוי אחר הדורש טיפול.

אף על פי זאת, למי שיש נטיה להצטברות מהירה, חוזרת ונישנת (גנטיקה , עישון, הרכב הרוק , המים והמזון ) עליו להסיר אבנית כל 4 חודשים ובמקרים חמורים יותר כל 3 חודשים.